הפניה לאוניברסיטת בן-גוריון לפטר מרצים אנטי ציונים, מסיתים ומבקשים להחרים מרצים מישראל אחרת, יפנו לתורמים – מעוררת סערה בקרב האקדמיה והאליטות האינטלקטואליות.
הנימוק – פגיעה בחופש האקדמי, סתימת פיות, בקיצור פאשיזם ציוני.
דעות של הימין – זה פשיזם, דעות של השמאל – זה נאורות וחופש ביטוי.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
עם כל הצניעות והענווה יש הרבה מלומדים ואינטלקטואלים באגף הימני ציוני, ממרבית הזועקים חמס על דרישה מחוצפת כזאת של פיטורי מרצים אנטי ציוניים – ואני חושב שהם צודקים – אלה שדורשים את סילוקם. ואם מרצה מחונן, גר בהתנחלות, או מביע דעות ציוניות – הוא פסול ומוחרם, זאת בורות ושלטון אימים של פוליטרוקים.
אם אוניברסיטת בן-גוריון, יותר נכון, מחלקה מסוימת של פוליטיקה וממשל שבתוכה, הפכה לקן צרעות אנטי ציוני, אנטי ישראלי – זה בהחלט מוצדק. אם מרצים ממחלקה זו – נפגשו בזמנו עם עראפת בתקופת הפיגועים והאינתיפאדה ותמכו בו בסתר או בגלוי – אחרים מסתובבים בעולם, ועד היום, מרצים ומסיתים נגד המדינה – ראוי ורצוי להוקיעם.
אם, לפי הפרסומים בתקשורת, "הקרן החדשה לישראל" – תומכת בארגונים אנטי ציוניים, שמסיתים ופוגעים בישראל, במדינה, בממשלה ובקיומה – למה לשתוק ולמה לתרום לה.
על ההסברה הישראלית, עמותות ציוניות, לפנות לתורמים הגדולים, להצביע ולהתריע בפניהם על כיווני הכסף והמטרות שלהם ולבקש מהם – להפסיק לתרום ולשנות כיוון לגופים ציונים חיוביים.
זאת חוצפה ישראלית קלאסית, לבקש תרומות, לקבל כסף מהציבור והממשלה לקיום האקדמיה ובו בזמן קמים מרצים מתוכה, החיים ונושמים בזכות הכסף של המדינה הציונית השנואה עליהם ובציבור הנוטה ימינה – ומשמיצים את המדינה, ויתירה מכך, פונים לגופים זרים כדי להחרים את ישראל ומוסדותיה. ממש לא יאומן – כי יסופר.
אקדמיה – באה מהמילה היוונית – AKADEMEIA, ע"ש בית הספר, או המדרש, שהקים אפלטון – ליד אתונה, ע"ש האל היווני אקדמוס. ומכאן, התפתחות בתי הספר הגבוהים למדעים – הקרויות - האקדמיות. זהו מקום שבו ניתן ללמוד, לשמוע ולהשמיע דעות לכאן ולכאן, מנוגדות מרגיזות, אך בגבולות סבירים, ראויים ומאוזנים של מה שקרוי חופש הביטוי, והכוונה לחופש הביטוי – לא השיסוי, לא הביזוי, לא ההסתה למדינה ולקיומה.
גם בית המשפט העליון, שלנו בשבתו כבג"צ, ובמיוחד הנשיא לשעבר פרופ' ברק, אמרו לא פעם שחופש הביטוי, במדינה דמוקרטית – אינו חופש מוחלט, ללא גבולות ומעצורים. החופש – כולל לומר דברים מרגיזים ומחוצפים, אך בגבול שלא יחצה ויעבור את האיזון שבין קיום המדינה, קיומה שרידותה וביטחונה.
המרצים הספציפיים, מאוניברסיטת בן-גוריון + חבריהם באקדמיה בארץ + אומנים ויוצרים למיניהם, נוסח מוחמד בכרי – יוצר הסרט האנטי ישראלי, אנטי צה"לי, השקרי והנבזי, ג'נין-ג'נין, שהציג את צה"ל וחייליו כקלגסים נאציים – אותם יש להוקיע בכל מחיר – שזה כולל גם דרך "הכיס" – כלומר: תרומות.
והרי מספר דוגמאות להמחשה:
ח"כ לשעבר אברהם בורג – פרסם ספר ולאחריו התראיין בעיתון הארץ בהרחבה מול העיתונאי ארי שביט (יוני 2007) ובו אמר מספר דברי חכמה וחידוד עליהם נאמר: "אוי לאוזניים שכך שומעות ולעיניים את מה שהן רואות".
ח"כ אברהם בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, כמעט יו"ר מפלגת העבודה בעבר, פעיל פוליטי חברתי ואיש עסקים, שנסע בג'יפ + נהג, שנתיים ע"ח הכנסת והסוכנות ולא רצה להיפרד ממנו, איש המוסר, המגלגל עיניים לשמיים בנושאי דת, מדינה ופוליטיקה, התגלה בכל עליבותו המוסרית, ותפיסתו הציונית של העם היהודי, מדינת ישראל והתפוצות. כשקראתי את המאמר, בעיתון "הארץ" ואת שאלותיו הנוקבות של ארי שביט, מול תשובותיו, החלקלקות, המתחמקות, כאילו פילוסופיות של אברהם בורג ואת הראיונות שלו ברדיו ובטלויזיה, נדמה היה לי שמדובר באדם אוטיסט, או חייזר שהגיע לישראל על תפיסת עולמו היהודי והציוני, אדם שרוצה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, תפיסה של "היהודי הנודד", או היהודי "כאזרח העולם" – חסר מדינה ומולדת. בראיונות שמעתי מפיו את התיאוריה, המתאימה לתפיסה של "נטורי קרתא", לאמור: עדיף ליהודים לחיות בגולה, משועבדים וכנועים לפריצים למיניהם, להתחבק עם הצורר אחמיניג'אד באיראן, בכנס מחישי השואה ומה היא בקצרה תפיסתו של בורג, לפי חלוקת ההיררכיה שלו:
א. הוא אזרח העולם.
ב. יהודי
ג. ישראלי
ועל כן הוא ממליץ, לכל יהודי, ישראלי, להוציא דרכון זר, והיה אם... או כגיבוי או כאזרח העולם, שיוכל לנוע ולנוד בתבל, כדי לנסות ולהשפיע ולהשמיע.
ומה ההבדל אם כן בין התיאוריה של בורג לבין התיאוריה של ח"כ בשארה (בדימוס) והח"כים הערביים המטיפים למדינת כל אזרחיה, כדי שניתן יהיה למחוק את הצביון יהודי ציוני של המדינה.
דבריו של בורג, הם דברי כפירה ומינות, בכל העיקרון הציוני מדיני, של הקמת מדינת ישראל, כמרכז לעם יהודי בכל העולם.
אברהם בורג ממליץ לבטל את "חוק השבות", הנותן את הבסיס לכל יהודי בעולם לעלות לישראל, למדינת היהודים ולהפך לאזרח בה. בורג, למעשה טוען שיש לבטל או לשנות את "מגילת העצמאות" ואת הקביעה העקרונית והערכית שבהצהרה זו הקמת מדינת יהודית ציונית ודמוקרטית.
אם אברהם בורג כך, למה שנופתע מהחרם האקדמי האנגלי, לרבות אינטלקטואלים מתוכנו התומכים בחרם.
בתכנית פוליטיקה של ערוץ 1 הופיעה לאחרונה פרופסורית צבעונית, מאוניברסיטת ת"א, שטענה בלהט בעד ובתמיכה בחרם, מבלי להביא ולו נימוק אחד, למה ישראל צריכה להיות ביו"ש, למה צריכים מחסומים, למה צריך כיבוש, למה צריך להתגונן בפני מחבלים, מפגעים, יורי קסאמים, רוצחי ילדים, מפוצצי אוטובוסים ומסעדות. אולי בכל זאת, יש גם נימוקים שכנגד ומשכנעים למדי. אך מה לי מאקדמאים, יפי נפש, קוסמופוליטים, חסרי שורשים, מלקקי פנכה של האליטות העולמיות, אם בחור כמו בורג, חובש כיפה סרוגה, חי שנים בשקר עצמי ובשקר לסביבתו בתפקידיו הממלכתיים ציבוריים, לא נותר לי אלא להגיע למסקנה עצובה כי לאברהם חסר בורג.
אפשר לצרף אליו גם אחרים בווריאציות שונות לקבוצה הזו. ואפשר גם לומר, שלאורך כל ההיסטוריה היהודית נמצאו טיפוסים מלאי תסביכים גלותיים, מתבטלים בפני הפריץ. משתפים מסוג זה היו גם המתייוונים והמומרים, משתפי הפעולה עם הנאצים במחנות ההשמדה ועכשיו המשתפים המודרניים עם תעודות אוניברסיטאיות.
והנה מספר דוגמאות ליקירי ישראל ואזרחיה:
הסופרת בתיה גור, מצאה לנכון להשמיץ את ראש ממשלת ישראל, אריק שרון, בכנס אקדמאים בבלגיה לפני שנים. ארגון "בצלם", פרסם חוברת לחיילי צה"ל ובו מצוין כי ה' באייר, שהוא "יום העצמאות" של ישראל כיום השואה של הערבים והניצחון במלחמת העצמאות, כיום "הנכבה" - יום האבל שלהם, כאשר צבאות ערב פלשו לישראל במטרה להשמידה.
כאשר בראיון עם בתיה גור (עיתון ידיעות אחרונות מיום 10.3.05), מצוין כי היא בת להורים ניצולי שואה, מה הכוונה? ומה עלינו להבין? שיש לה "ייסורי מצפון" שנשארנו בחיים, שיש ניצולי שואה ופליטים ושהנרצחים והנשרפים הם שגרמו לשואה, אולי בזכותם אנחנו כובשים כאן בישראל ולכן אין לנו לגיטימיות.
כאשר הגב' בתיה גור נסעה לבלגיה ע"ח משרד החוץ ובמימונו, כלומר: ע"ח כספינו, שם טענה שהיא ,לא כועסת על המתאבדים", מה זה אומר לציבור העולמי, לגויים ומה זה אומר לנו. ומה לגבי מאות ההרוגים הפצועים מהאינתיפאדה מהמחבלים, הפיגועים והקסאמים.
כאשר אמנים ישראליים, על במות העולם ובפסטיבל קאן, קמים ומשמיצים את ישראל ואת מנהיגיה, מה לנו כי נלין על החרם.
כאשר אמנים, ומנהלי אוניברסיטאות בעולם, ביקשו מישראלים לא להגיע, כדי לא לעודד תשומת לב והפגנות, מה לנו כי נלין.
כאשר אלוף בצה"ל לא יכול לנחות בלונדון מפחד שייעצר ובבלגיה מגישים כתב אישום נגד ראש ממשלת ישראל, אריק שרון על פשעי מלחמה, ורק ברגע אחרון מתקנים את החוק שם, מה לנו כי נלין.
ומי עומד בראש המחרימים - האינטליגנציה בבריטניה. אותה אנגליה שבצעה פשעי מלחמה ופשעים נגד אזרחים, באירלנד משך דורות, במנדט הבריטי בארץ, בקולוניות שלה, ועכשיו חיילי בריטניה וארה"ב מבצעים פעולות בעיראק, פי עשר חמורות יותר מאשר צה"ל עשו אי פעם בשטחים הכבושים.
בלגיה שביצעה פשעי מלחמה בקולוניות באפריקה ובמיוחד "בקונגו הבלגית" - מדינה אותה ניצלו, סרסו, אנסו, רוקנו ממשאביה בלי לדאוג לאוכלוסיה, לתשתיות ולחינוך. אותה בלגיה שבזמן מלחמת העולם ה-II שיתפה פעולה עם הנאצים, היא שמעזה להטיף לנו מוסר.
ויתירה מכך - בכותרת עיתון מעריב מיום 30.10.05 נכתב: "אנשי שמאל נגד פרס הנובל לפרופ' אומן". וכל זאת למה? (כי לדעת חותמי העצומה, שרובם נמצאים בחו"ל וחלקם לא יהודים), מכיוון שתרומתו בתחום הכלכלה ותורת המשחקים, מעודדות תפיסות מלחמתיות באמצעות עבודתו המדעית. אתם הבנתם את זה? כמובן שמיד הצטרפו לעצומה שמאלנים ואנטי ציונים, מבין האינטליגנציה שלנו כמו ד"ר רוחמה מרטון, שלטענתה דעותיו של פרופ' אומן, יש בהן לחץ המכוון נגד הפלסטינאים לוותר על מאבקם ולהוכיח אותם לעשות ויתורים לא מוסריים, ולמעשה היא לא מבינה למה אנשים מסוגו של פרופ' אומן, שמאמין בישראל ובעמו ולא גונה בפומבי (לציין פרופ' אומן, הוא חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי המזוהה עם הימין).
ואם זה לא מספיק, נבחר לאחרונה פרופ' חומסקי, יהודי, שונא ישראל מובהק ומשמיץ מדינת ישראל, כאינטלקטואל מוביל בעולם. מכאן אתה לומד, שאינטלקטואלים שמאלניים, מקבלי פרסום ומלגות - הם אנשים נאורים, אובייקטיביים, דואגים לכלל אזרחי העולם, לא מקדמים דעות פוליטיות, ורק היהודים והישראליים הם החריגים שצריך להחרים, כולל מקבלי פרס נובל אם הם שייכים לימין.
אבל בכל אלה, אין כל חדש. אם נעשה סקירה היסטורית קצרה ומדגמית לעבר שלנו, נראה שתמיד היו קבוצות קטנות של חריגים מרגיזים וצבועים, מאז יציאת מצרים, דרך המתייוונים, המומרים בספרד, החנפנים בשואה, עד לימינו אלה. הם פעלו לא רק כדי להציל את עצמם מפגיעה או הגליה, אלא בחלקם גם מתוך הזדהות אידיאולוגית.
כמו גוף האדם, כך גם אומה ומדינה יש לה צורך להפריש מגופה גורמים מיותרים, וכך צריך להתייחס לחותמי העצומות ובמיוחד ליהודים שבהם, תוך הוקעתם מקרבנו, וכך לכל משמיצינו ומחרימינו.
ולפרופ' אומן, ושכמותו, צריך לאחל אריכות ימים והמשך פיתוח תיאוריות מדעיות מבריקות.
ולכן לדעתי, אסור להירתע ולהתייאש, להמשיך לפעול ברוח היהודית ציונית לחיזוק מדינת ישראל – ברוח מגילת העצמאות כמדינה יהודית ציונית דמוקרטית וריבונית.
וכל הקורא את שנאמר לעיל, מגיע למסקנה שכבר חכמינו אמרו - "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
